רו"ח ופסיכולוג / טל חוברה

"הרו"ח המסורתי היה הולך לדיוני שומות במס הכנסה, היה מגיע לביקורת פעם בשנה ובזה זה היה נגמר. היום המנכ"ל רואה ברו"ח איש אמונו ויודע שאם יש לו בעיה, גם ב 2- בלילה, יש לו למי להתקשר"

רו"ח רונן ברקוביץ, 43 , מכהן כשותף בכיר בפירמת PWC, בעיקר על הקו שבין המשרד בתל אביב לאחיו החיפאי. ברקוביץ הצטרף לפירמה בשנת 1996, והינו בעל תואר ראשון במנהל עסקים וחשבונאות מהמכללה למנהל. היום הוא עונה לשאלות שלנו, הסטודנטים.

מה הביא אותך לתחום של ראיית חשבון? האם כיוונת להיות שותף במשרד גדול או שדברים השתנו בדרך?

מה שהביא אותי לתחום, זאת החשיבה למצוא מקצוע ולרכוש את הניסיון המתאים כך שבעתיד אהיה בעל מקצוע שימושי. יש תחומים שאתה לומד במוסדות האקדמאיים וכשאתה יוצא לשוק אין לך את הכלים האמיתיים, זה לא המצב במקצוע ראיית החשבון. כמו רבים, בהתחלה לא ידעתי מה זה בדיוק חשבונאות, והבחירה במקצוע הייתה כי ידעתי שזה מקצוע שאפשר לרכוש ובאמת להשתמש בו בהמשך הדרך, וכך צעדתי פנימה. אתה לא מגיע ביום הראשון למשרד ואומר שאתה רוצה להיות שותף, זו למעשה דרך שאתה מתווה לעצמך עם הזמן. אתה רוכש ניסיון, מקבל ביטחון ופידבקים טובים, אתה מבין שהפירמה זו פלטפורמה מאוד טובה להביא בה את היכולות שלך לידי ביטוי, לממש את החזון שלך, להשפיע ולהיות מעורב בתהליכים, והשותפות היא דרך מאוד נוחה. ככל שאתה מתקדם במעלה הסולם וצובר ותק, אתה מכוון למקומות האלה.

האם לדעתך מסלול של התקדמות בתוך הפירמה עדיף לעומת יציאה החוצה?

זו שאלה שהרבה מאוד שואלים, ואכן חלק גדול בוחר אחרי תקופה מסוימת לפנות החוצה. אני לא חושב שבין שתי האלטרנטיבות יש טוב ולא טוב, שתיהן מצוינות. המסלול בתוך המשרד הוא מסלול לטווח ארוך. זו פלטפורמה נהדרת שמאפשרת לך לפגוש מגוון רחב של חברות, אנשים מובילים במשק, לעמוד לצדם, להיות מעורב בעסקאות שהן מאוד משמעותיות, לייעץ. יש הרבה יתרונות במסלול כזה אבל לא לכולם זה מתאים. יש אנשים שזה פחות מעניין אותם, או שאין להם את הסבלנות והם כבר רואים את עצמם בחוץ, או אנשים שמעניין אותם להיכנס לתפקידי חשבות, ובשלבים יותר מאוחרים לתפקד כסמנכ"לי כספים או אפילו כמנכ"לים. גם אני שקלתי בתום ההתמחות לאן אני ממשיך, הייתה תקופה שהחלטתי שאני פונה החוצה ומחפש עבודה כחשב בחברה ואז הגיעה הצעה להישאר ולפתח קריירה בתוך המשרד עצמו. חשבתי שזו הצעה שהולמת את מה שאני מחפש, שיש בה עניין מקצועי, מימוש ואופק, אז לי זה התאים.

האם PWC שוקדת על פיתוחים וחידושים מיוחדים בתחום ראיית החשבון, ומהן לדעתך נקודות החוזק של הפירמה?

PWC היא הפירמה הגדולה בעולם בראיית חשבון, ולאמירה הזאת יש הרבה תוכן ומשמעות לעובד בתחילת דרכו במשרד. העולם של היום הוא כפר גלובלי, יש חברות ישראליות שפועלות בחו"ל ולהיפך. כדי להתקדם ולהצליח יש לרכוש את הכלים המתאימים, ו- PWC נותנת לך כלים להפוך לאיש כספים גלובלי. יש ממשק רציף עם פירמות אחיות של PWC בעולם, אנחנו מוציאים עובדים לרילוקיישן, או לתקופה קצרה יותר של 3-4 חודשים, וזה יתרון גדול שלא בהכרח קיים במקומות אחרים. הצוותים נוסעים לעשות ביקורת בעולם כולו, מגיעים גם לדרום אמריקה, הם מקבלים ערכים נוספים משמעותיי וזה ממשק נוסף עם העולם. בנוסף, צריך לציין את הלקוחות שלנו שהם נכס מאד גדול למשרד עצמו, חברות מהשורה הראשונה במשק בישראל, ואנחנו מאד גאים בהן. מעבר לזה, התרבות הארגונית אצלנו במשרד חלחלה לאורך שנים, מהשותפים ועד אחרון העובדים, כך שעובד שמגיע בתחושה שהוא יעלם בפירמה הגדולה, יקבל את הליווי שהוא צריך. יצרנו, עם כלים שחלקם פורמליים וחלקם בלתי פורמליים, מסלול אישי שנבנה לכל עובד. כשמדברים על פירמות של ראיית חשבון כמו PWC אפשר למצוא תחומים מגוונים מאד בביקורת, במיסים ובייעוץ שאנחנו עושים. המטרה היא להציע ללקוח "one stop shop" – הלקוח מקבל סל שירותים שעונה לצרכים שהוא זקוק להם, תחת מטרייה אחת. החוכמה היא לא לבוא ולהעמיס עליו את כל מה שהוא לא צריך, אלא באמת לזהות את הצרכים שלו. צריך להכיר בצורה טובה מה יש לך להציע, מה היכולות שלך כמשרד ואז תדע לתת מענה ללקוח.

כיצד מתמודדים עם הפערים איתם מגיעים הסטודנטים בין החומר הנלמד באקדמיה לבין הדרישות בעבודה השוטפת?

האקדמיה היא הבסיס לארגז כלים בסיסי שהסטודנט לוקח להמשך הדרך, אבל אין תחליף לניסיון. הדברים נלמדים בהדרגה – העובדים משובצים לתיקים עצמם ודרכם רוכשים את הניסיון. בנוסף יש משובים, נותנים לעובד פידבק כדי שיבין מהן נקודות החוזק והחולשה. מעבר לזה, הכניסה צריכה להיות חלקה, אנחנו מצמידים לעובד חונך אישי לכל התקופה של החודשים הראשונים. החונך נמצא איתו בתיקים המשמעותיים, וסביר להניח שייתן לו פתרון לכל שאלה שתעלה, החל בנושאים המקצועיים וכלה בשאלות יומיומיות. הנדבך השלישי, הוא כל מה שקשור להדרכות במשרד. זהו תחום דינמי, ולעיתים אתה מוצא שהחומר שלמדת באוניברסיטה לא בהכרח רלוונטי ללקוחות ולעבודה היומיומית שלך. המשרד משקיע שעות רבות בכל הקשור להכשרה המקצועית של העובדים, מתקיימים ימי עיון גלובליים שנעשים לכלל העובדים או בפורום יותר מצומצם. יתכנו גם הדרכות יותר ספציפיות, לדוגמא עובד שמצטרף לצוות בארה"ב לא יכול להשתלב בעבודה השוטפת ללא הדרכה מתאימה. השילוב של מתכונת כזו משלימה את הפערים.

בעקבות פתיחתם של מוסדות השכלה רבים והעלייה בכמות החוגים והסטודנטים בתחום, נוצרה הצפה במקצוע. האם לדעתך המצב חמור כפי שהוא מתואר? וכיצד היית ממליץ לסטודנטים העתידיים להתמודד עם המצב?

אני חושב שהמוסדות המוכרים – האוניברסיטאות, שאפשר להוסיף להם את הבינתחומי, המכללה למנהל ואולי אפילו רופין, הם מקומות שמכשירים את הסטודנטים בצורה מאוד טובה. סטודנט שמגיע מאחד המוסדות האלה, כבר עשה צעד טוב ראשון. מעבר לזה, אני באמת מאמין שהטובים בסוף מצליחים. יש תקופות שבהן הביקוש מצטמצם, ויש תקופות שהוא עולה, בד"כ על פי התנועה במשק – מיתון לעומת צמיחה. בעיני הבחירה במקצוע היא בחירה מצוינת, הוא מאפשר התפתחות ויש בו הרבה מאוד אפשרויות להתקדם ולהגיע למקומות שאתה רוצה. מי שבחר ללמוד תחום מסוים צריך להתחבר ולאהוב את מה שהוא עושה, אחרת הוא לא ימצא עניין. אין פעולות אופרטיביות שהייתי ממליץ לעשות מעבר לתחושת חיבור לדברים, לשוחח עם אנשים שעוסקים בתחום ומכירים את הדברים מקרוב, והכרות שלך עם עצמך, זאת האינדיקציה הכי טובה.

לפי דוח שפרסמה המועצה הלאומית לכלכלה, מקצועות רבים וביניהם מקצוע ראיית החשבון צפויים להיעלם משוק העבודה. מה דעתך על התחזית, וכיצד PWC ואולי גם פירמות אחרות מתמודדות עם הסוגיה?

כפי שאמרתי, אני מאמין גדול במקצוע. חברות שצומחות, חברות שעושות עסקים, חברות שרוכשות חברות, חברות שמתרחבות, כולן צריכות את אנשי המקצוע לידם. הן צריכות יעוץ מיסויי, כלכלי, הן צריכות מבקרים, הן עובדות תחת רגולציה. ולכן המקצוע שלנו הוא בבואה של השוק עצמו. זה נכון להגיד שהמקצוע משתנה כל הזמן, הביקורת שעושים היום לא דומה לביקורת שעשו בעבר, ואני משוכנע שבעתיד, הביקורת תעשה בצורה שונה לחלוטין. חברות עובדות היום בכלים ממוכנים, שילוב של מערכות מידע הוא הכרחי בכל צוות. צריך להבין שהשינויים שעוברים עלינו מביאים את הרו"ח למקום בו הוא מתפקד יותר כ-"trusted advisor"- אותו אדם שמלווה את המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים בהחלטות עסקיות, ובחיים השוטפים של החברה, בהתאם לאי התלות. כדי להיות רו"ח טוב, עליך להיות במקום בו אתה מעניק ערך מוסף ללקוחות. אותו מנכ"ל שרואה ברו"ח איש אמונו, יודע שאם יש לו בעיה גם ב 2:00 – בלילה, יש לו למי להתקשר ולהיוועץ בו. הרו"ח המסורתי היה הולך לדיוני שומות במס הכנסה, היה מגיע לביקורת פעם בשנה ובזה היה נגמר העניין. אז במובן הזה העולם בהחלט השתנה ואנחנו ואחרים מתאימים את עצמנו. דיברנו קודם על סל שירותים רחב שהפירמה מציעה כ-"one stop shop" וזו אחת הדרכים. יש שבחרו להתמקד ביעוץ ונושא הביקורת ננטש, אנחנו לא מאמינים בזה, הביקורת היא עדיין לב העניין, היא הבסיס לכך שלא משנה מה יקרה קדימה, כל משקיע בחברה ירצה לקבל איזשהו אמון והרו"ח נותן את אותו אמון בתוצאות החברה ובדוחותיה.

סטודנטים רבים חושבים על המשך לימודיהם לתואר שני. עד כמה אתה חושב שתואר נוסף תורם לעבודתם לעומת צבירת ניסיון? והאם היית ממליץ לעובדייך לעשות זאת?

קודם כל, אי אפשר להשוות בין תואר ראשון לשני. תואר ראשון הוא הבסיס, הכלי שאתה רוכש כדי לעסוק במקצוע עצמו, ותואר שני בהחלט נותן רקע נוסף שיסייע בעבודה, אבל אינו חובה כדי להצליח. אם מישהו ממשיך לתואר שני רק כדי להוסיף שורה ברזומה של הקו"ח, לטעמי זו טעות. אם אנשים מחפשים עניין, ויש להם את הזמן הפנוי ואת המקורות המימוניים, בוודאי שזה יכול להוסיף. אבל אפשר להתקדם גם ללא תואר שני, לרכוש את הניסיון המתאים, ולהגשים את כל מה שאתה רוצה להגשים.

הרבה פעמים אנחנו רואים שאנשים שקוראים עיתונות כלכלית ובקיאים במתרחש במשק ובמדינות סביבנו, יודעים מהן השפעות הריבית, משמעות צעדי הנגידה, בקיאים בעסקאות הגדולות במשק ובכוחות שפועלים, דווקא הם באים עם כלי שהוא הרבה יותר משמעותי. זה מתחבר לאמירה קודם על כך שאנחנו יותר "trusted adviser" ו-"business partner", כך שמי שהשכיל בתחילת דרכו להיות רחב אופקים בזירה הפיננסית והכלכלית, זה בהחלט יעזור לו באינטראקציה עם לקוחות, והלאה בכל דבר שיעשה.

רוב הסטודנטים משלבים את התואר עם כלכלה או מנהל עסקים. האם יש מקום להמליץ לסטודנטים שילוב עם מקצועות שאינם בהכרח חופפים או נוגעים באופן ישיר לתחום?

היום חלק גדול מבסיסי הרישומים של חברות מנוהלים באמצעים ממוכנים, הנחת העבודה היא שבעתיד זה ילך ויעשה שכיח. כדי לעבוד בנוחות על אותן תוצאות יש להכיר את הסביבה הממוחשבת של החברה. מי שנטיית ליבו היא לעולם המחשבים וה-IT ומרגיש שם נוח, אז בהחלט יוכל להיות חיבור טבעי, אבל אני רואה גם ממשק גדול בין המקצוע שלנו לתחומים אחרים שאולי לא נהוג להזכיר אותם. בסופו של דבר אנחנו עובדים עם אנשים, אנחנו חוצים איתם אתגרים כאלה ואחרים, לפעמים הם מגיעים לפסגות ולפעמים לקשיים. אתה מוצא את עצמך מתקשר מול לקוחות, ממונים וכפופים, ודווקא בכל מה שקשור ליחסים האלו יש יתרון לאנשים שנטיית ליבם היא תחומי רוח. אמר לי אחד הלקוחות שלי, מנכ"ל, באחת ההזדמנויות – "המקצוע שלכם זה לא IFRS ותקנים, אלא הרבה פסיכולוגיה". אתה נמצא בסיטואציות לא פשוטות ואתה בונה מערכות יחסים עם לקוחות. אז יש יתרון גדול במקצוע לאנשים שיש להם את היכולת לתקשר עם הסביבה, להעביר מסרים ולהניע אנשים. אנשים שרוכשים את הכלים, לומדים את נפש האדם, יכולים להביא את זה גם למקצוע שלנו.

בעניין שכר המתמחים, האם השכר הנוכחי שהינו גבוה רק במקצת משכר המינימום ראוי להיות לדעתך להיות שכרו של אדם בעל תואר ראשון שלמד ארבע שנים?

גם אני הייתי במקומות האלה. הייתי סטודנט, המשכתי להתמחות ובהחלט ההתחלה אינה פשוטה, במיוחד לאיש צעיר שבונה את עצמו ורוצה להקים משפחה. בשנים האחרונות וגם בבחירות האחרונות, השיח הוא חברתי. הקושי להתמודד הוא לאו דווקא רק של אנשים מתחת לקו העוני, קוראים לזה מעמד הביניים. זה לא סוד שהשכר ההתחלתי נמוך יחסית, ויחד עם זאת צריך לזכור מספר דברים – זהו עניין שהוא חוצה שוק, ומה שהמשרדים נותנים זאת אותה פלטפורמה לרכוש את הכלים המתאימים, לפגוש חברות מהמובילות במשק, להיחשף לעסקאות גדולות, ללמוד את רזי המקצוע, כדי שבסוף תוכל לצאת לעולם העסקי. יש מחיר לניסיון שנצבר. אם השכר הולם או לא – כמובן שאפשר להתווכח על זה. מתחילים בדרגה יחסית נמוכה בשכר, וכבר אחרי שנה יש קפיצה שהיא משמעותית. עם השנים הקפיצות יותר משמעותיות, ותוך זמן קצר יחסית אפשר להגיע לשכר שהוא נאה ומתגמל. התגמול עומד בקנה מידה אחד עם משרות מאוד בכירות במשק בישראל, בהתאם ליכולות ולניסיון שלך. צריכה להיות ראייה לטווח רחוק, בעבודה מתאימה ובסבלנות אפשר להגיע לתגמול ראוי מעבר לעניין המקצועי, ומעבר לסביבה העסקית והחברתית, שהם יתרונות בולטים בפני עצמם.

לסיום, המלצות או טיפים לסטודנט הלומד חשבונאות והיה רוצה לשבת בכיסא שלך בעתיד.

אני חושב שכבר הצלחת להבין שהכלל זה לאהוב את מה שאתה עושה, תעשה את מה שאתה עושה בגלל שטוב לך. בעולם הגלובלי של היום יש חשיבות ליכולת שלך לתקשר עם הסביבה. אנחנו מדברים הרבה על האנגלית ככלי שיכול לשמש אותך, זהו אחד הקריטריונים לפיו אנו מקבלים את העובדים למשרד עצמו. רובד נוסף זאת האוריינטציה העסקית, העיתונות והספרות הכלכלית שהזכרנו. לגבי יכולות מקצועיות – אנשים שהם חרוצים, עם מוטיבציה גבוהה, רצון וחזון להצליח, אין הרבה דברים שיכולים לעצור אותם. זה קודם כל תלוי באדם עצמו, מי שמכוון גבוה, לא מפחד מעבודה קשה, יגיע למקום שאליו הוא מכוון.