השבר הספרדי


בחינה של המשבר הכלכלי בספרד יחד עם מצבה של כלכלת ישראל, מעלה אתגרים משותפים ולקחים רלוונטיים, ששתי המדינות יכולות להפיק, אחת ממצבה של השנייה.

כתבה מאת אנחל מרטין (Angel Martin) מנהל מרכז המעקב אחר מגמות כלכליות במכון המחקר "חואן דה מריאנה" במדריד.

במרכז המחקר הספרדי, אנו בוחנים מגמות כלכליות קצרות טווח ומכורח הנסיבות, בימים אלו אנו מתרכזים במשבר היורו הפוקד את היבשת ובבעיות הפיסקאליות אשר הולידו אותו. כלכלת ספרד נמצאת בכותרות העיתונים הכלכליים הגדולים בעולם כבר תקופה ארוכה, עקב היותה אחד מגורמי המפתח לאי היציבות בעיניהם של המשקיעים. הצעדים שננקטו עד כה ע"י ראש הממשלה הספרדי, מריאנו ראחוי, לא היו אפקטיביים כפי שקיוו שיהיו. הצעדים כללו כמה חבילות של התאמות פיסקאליות, אשר מבוססות על הגדלה משמעותית של מס וקיצוצי הוצאות, וכן מספר רפורמות, אשר בוצעו בין היתר בשוק העבודה או בסקטור הבנקאי. בעוד שחלק מהשינויים הינם צעד בכיוון הנכון, אחרים הוליכו שולל או הוצאו לפועל  בצורה רעה, בדומה לאופן בו דעת הקהל תפסה את אותם מהלכים. בכל מקרה, השווקים הפיננסים מפקפקים ביכולתה של ספרד לעמוד בהתחייבויותיה לגבי החוב שצברה.

 לאחר מספר חודשים של רגיעה בשוק, מהרגע בו ראחוי תפס את השלטון (דצמבר 2011), החוב של הממשלה הספרדית צמח, בדומה לעסקאות ההגנה על סיכון אשראי, אשר החלו שוב לנסוק. בנוסף, מניות השוק הבולטות בספרד, הנקראות Ibex-35, תיפקדו בצורה גרועה. הממשלה הספרדית פנתה לחברותיה בגוש היורו בבקשה לסיוע, אשר יביא להתאוששות המערכת הבנקאית בספרד. העתירה נענתה בחיוב ע"י המנהיגים האירופאים, בתמורה לשורה של תנאים שהוצבו בפני הבנקים וקובעי המדיניות הספרדיים. התרחיש הגרוע מכל, יציאה מגוש היורו, כבר לא יכול להיפסל על הסף, למרות שהוא לא התרחיש הסביר ביותר.

הקשר הישראלי

בזמן שאתה במשבר, זהו דבר בלתי נמנע להסתכל מסביב בחיפוש אחר מדינות אשר מתפקדות טוב בעיתות מצוקה. ישראל היא אחת מאותן מדינות, לפחות כך נראה. במונחים מאקרו-כלכליים, נראה שהכלכלה הישראלית מסתדרת עם אחוז אבטלה נמוך יחסית, באזור ה-7% (ע"פ נתוני הלמ"ס), עם צפי לגידול בתוצר המקומי הגולמי מעל ל- 3% בממוצע ב- 2012/13 ואחוזי אינפלציה יציבים.

תמונה זו מבליטה עוד יותר את התמונה הניגודית של ספרד, אשר מחזיקה בנתון מדהים של 25% אבטלה, צפי להתכווצות התוצר המקומי הגולמי ב-2012 סביב 1.8% ומצב כללי של תנאים כלכליים לחוצים מאוד, בהם קשה להמשיך לאורך זמן רב. למרות הבדל משמעותי זה, התרעומת הכללית בציבור הופגנה והוכחה מעבר לכל ספק בשתי המדינות. בזמן שהכעס שהספרדים מפגינים אל מול התנאים הכלכליים הקטסטרופאליים, גזירות המס החדשות והקיצוצים בהוצאות, הינו מובן מאליו, מבט נוסף בתמונה המאקרו כלכלית של ישראל, מקשה על זר להבין מדוע גם הישראלים אינם מרוצים ממצבם הכלכלי.

אבל האמת היא שהתמונה הכלכלית האמיתית עבור רוב הישראלים, הינה פחות ורודה ממה שמציגים נתוני המאקרו. ראשית, יש לקחת בחשבון שההכנסה הלאומית הממוצעת לנפש בספרד גבוהה בכ- 13% מאשר זו של ישראל (ע"פ נתוני הבנק העולמי מ-2010). כמו כן, יש לציין שלמרות שאחוז האבטלה בישראל נמוך משמעותית מזה של ספרד, שיעור התעסוקה בישראל דווקא נמוך במעט ממקבילו הספרדי. הסיבה לפער זה הינה חלק מבעיה המשותפת לשתי המדינות: המציאות הקשה היא שחלק גדול מהאוכלוסייה, אשר אינו נמצא במעגל העבודה, נתמך ע"י שיעורי מס גבוהים יותר, אשר משלמת האוכלוסייה הפרודוקטיבית. מעבר לכך, הרוב מבין חברי האוכלוסייה העובדת, עדיין ניצב בפני קשיים כלכליים משמעותיים, בגלל מחירים גבוהים ועול מיסים כבד. מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים, מראה כי ישראלים עובדים יותר עבור הממשלה מאשר עבור עצמם (192 ימים אל מול 174 ימים ב-2012), כאשר החלק הארי של המיסים הולך על מנת לשלם חובות עבר, 68 ימי עבודה בשנה.

מדובר בבעיה איתה הממשלה הישראלית צריכה להתמודד. זאת אחת מהסיבות מדוע הגדלת הגרעון התקציבי, צעד אשר יעלה את החוב הגבוה גם כך, הינה רעיון רע. כעת, הניסיון של המקרה הספרדי יכול להיות שימושי. אחת הנקודות המשמעותיות שניתן ללמוד מהמשבר בספרד, היא שעודף ממשלתי של 2% מהתוצר המקומי הגולמי, עלול להפוך לגרעון של למעלה מ-10% בתוך שנתיים בלבד, כפי שאכן קרה לספרד מ-2007 ועד 2009. כאשר המשבר פגע בחצי האי האיברי, החוב הציבורי היה נמוך מאוד ביחס למדינות אחרות. באותו הזמן, הקצתה הממשלה חבילות הוצאות גדולות במקום לחסוך בהוצאות, למקרה והתרחיש הגרוע מכל, קרי, מצב בו הכנסות הממשלה ירדו באופן דרמאטי, יהפוך למציאות. תרחיש פסימי זה אכן התממש בסופו של דבר.

לכן, אחת המסקנות הבולטות מהמשבר הפיסקאלי האחרון, היא שמדינה אשר ניצבת בפני עתיד לוטה בערפל, צריכה לבנות בולם זעזועים פיסקאלי גדול על מנת להימנע ממשבר פיסקאלי. ובהתחשב בתחזיות הכלכליות כיום, מרבית המדינות ניצבות בפני עתיד שכזה. מצד שני, לספרד יש הרבה מה ללמוד ממדינות אחרות כדוגמת ישראל, אשר נחשבת כמודל ליזמות דינאמית ולחידושים טכנולוגיים. יזמים ואנליסטים של מדיניות ציבורית מספרד, מתעניינים במקרה של "אומת סטראטאפ" דוגמת ישראל, על מנת לחקות את התכונות המוצלחות ביותר שלה. עבור ספרד, בגלל הצורך לשקם את הכלכלה במסגרת של יזמות יצרנית וחדשנית, הדבר חשוב כעת יותר מאי פעם.

לשתי המדינות ישנו אתגר משותף: להוריד את אי שביעות הרצון והתסיסה החברתית ע"י שיפור תנאי החיים והפחתת השחיתות. בזמן שהמפגינים בשתי המדינות דורשים מהממשלה להתערב יותר, גישה טובה יותר, לדעתי, תכלול הכנסת רמות גבוהות יותר של תחרות במשק, ע"י הפחתת מגבלות הכניסה לתחרות, הפחתת הבירוקרטיה ולקיחת הפריבילגיות הפוליטיות מידיהם של תאגידים חזקים וועדי עובדים.

 amartin@juandemariana.org

 

Advertisements

מחשבה אחת על “השבר הספרדי

  1. פינגבק: My writings and its surroundings on the crisis (in English) « Procesos de aprendizaje

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s