אפשר ללמוד ממנו

מאת: נועם פיקסלר

"אני מאמין שבקריירה אתה צריך לבנות את המותג שלך. המותג זה אתה, זה השם שלך"

דן מנו מנהל שני מותגים. למותג הראשון קוראים Games888. למותג השני קוראים דן מנו. את המותג של 888 הוא מתחזק מזה שנה, את המותג השני הוא מתחזק כבר 32 שנים. לא קל לתחזק את המותג 'דן מנו'. צריך להיוולד למשפחה של ספנים בחיפה. צריך להיות לוחם בחטיבת גולני, להשתחרר סמל מחלקה ובכל זאת להצטיין במילואים, לקבל דרגות סגן ולתפקד כמפקד מחלקה בשתי מלחמות. צריך ללמוד מנהל עסקים ומשפטים בבינתחומי ולא יזיק להצטיין גם שם. אחר כך יש להתמחות במשרד עורכי דין גדול, לפתוח משרד עצמאי, לסגור אותו, לטוס ללונדון ללמוד לתואר שני במנהל עסקים, להצטרף ל-888 ולנהל מותג, אה, ולא יזיק גם להשתתף פעמיים בתכנית הטלוויזיה 'הישרדות'.

"אני מאמין שבקריירה אתה צריך לבנות את המותג שלך. המותג זה אתה, זה השם שלך. הייתי בהרצאה לא מזמן ב-UCLA על מיתוג עצמי והמרצה רצה להוכיח שאנשים לא מודעים לעניין הזה מספיק, הוא שאל "כמה אנשים פה הם הבעלים של הדומיין של השם שלהם באינטרנט?" כלומר www.danmano.com במקרה שלי. אף אחד לא הרים את היד. באותו יום קניתי את הדומיין. מה אני עושה איתו? דברים קטנים כאלה, חמודים, אם אתה רוצה להיחשף אלי אז אתה מקבל קצת תמונה".

נניח שקניתי את הדומיין, מה עכשיו, זהו, אני מותג?

"לא, מה פתאום. עכשיו זה רק מתחיל, צריך לתחזק את המותג. צריך כל הזמן לחשוב לאיזה כיוון הולכים. אצלנו בארץ צבא זה חזק מאוד. גולני זה יפה, אבל אם אתה טייס זה הכי טוב למותג שלך, לא יעזור כלום. טייס, בעולם העסקים בארץ, פותח דלתות. גם בחו"ל אגב, אתה אומר שאתה PILOT, מטורף מה שזה יעשה לך".

"אבל זה ממשיך גם אחרי הצבא. תראה, אתה התקשרת אלי, אמרת לי שאתה רוצה לשבת איתי לשיחה בשביל העיתון של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. דוגרי, אם היית אומר לי איזה מכללת לא יודע מה, לא רוצה להעליב אף אחד, אז לא בטוח שהייתי זורם. סטודנט באוניברסיטה העברית זה כבר דבר שמחזק מאוד את המותג שלך. אבל זה גם לא מספיק."

אז אמרנו צבא ואמרנו לימודים, אבל איפה כדאי לעבוד?

"אז על מנת לחזק את המותג, אני ממליץ בהתחלה לנסות לעבוד בארגונים כמה שיותר גדולים. אני מדבר על תחילת הקריירה כי אלו הן השנים החשובות. אני הייתי עורך דין, אז הלכתי למשרד גדול, "נשיץ ברנדס", משרד בעשירייה הראשונה. ועכשיו כל החיים אני לוקח את זה איתי: "איפה התמחית?" שואלים אותי, "אצל גד נשיץ, אחד המשפטנים הכי גדולים במדינת ישראל" אני עונה.

"אם אתה הולך לחברת היי-טק צריך ללכת לאחת החברות הגדולות, אחד השחקנים הגדולים. זה נשמע כיף ללכת לסטארט אפ, אבל בתור התחלה אני חושב שזו טעות. הפנטזיה של לעשות משהו בעצמך זה מגניב, אבל אני חושב שהיום בשנת 2010, והדרך שבה עולם העסקים בנוי, אתה יכול לממש את הפוטנציאל שלך הרבה יותר כשאתה במקום מאוד גדול מאשר לעשות משהו לבד. כמובן זה תלוי בארגון ובתפקיד. חוץ מזה שאתה גם לומד הרבה יותר במשרד גדול".

אם כן, למה פתחת משרד עורכי דין עצמאי?

"קודם כל, בזמנו לא הבנתי את מה שאני מבין היום. אמרתי "טוב אני פותח משרד עורכי דין". הייתה לי הזדמנות להיות שותף עם חבר שהכרתי מהלימודים והלך מצוין. ככה למדתי שני דברים: דבר ראשון, שאני לא רוצה להיות עורך דין, כלומר, גם לפני זה התלבטתי, אבל כשהייתי עצמאי הבנתי סופית שזה לא המקצוע בשבילי. דבר שני, שתמיד ריחף אצלי, רציתי ללמוד בחו"ל, והיה לי ברור שזה יהיה MBA. ובאמת אחרי ה-MBA דבקתי במה שאני ממליץ גם לכם, ללכת לעבוד בארגון גדול."



888

888, הינה חברת הימורים מקוונת. בניין המשרדים הראשי ממוקם בהרצליה פיתוח אך ההימורים אינם חוקיים בארץ ולכן האתר פחות מוכר כאן. בלונדון לעומת זאת, האתר לגיטימי לחלוטין. "אני יושב בלונדון. אני מנהל מותג בשם Games888, שזה מותג אחד מתוך חמישה שיש לנו. אם אתה באנגליה ואתה כותב בגוגל מילות מפתח שקשורות ב"הימורים", "קזינו" וכדומה, כל התוצאות שתקבל בעמוד הראשון זה אנחנו או אתרים קטנים שהם גם בעצם אנחנו כי הם מפרסמים אותנו."

אחרי שסיים את לימודי ה-MBA שלו בבית הספר למנהל עסקים בלונדון, החליט מנו להישאר ולעבוד בעיר. "החברה היא חברה מדהימה שעושה המון דברים טובים. בלונדון יש גם אוף-ליין מרקטינג, כלומר שיווק ופרסום שהוא לא און-ליין (מקוון, באינטרנט), על מוניות למשל. כולם שם מכירים אותנו, תשאל בן אדם ברחוב על 888 והוא לא יאמין לך שיושבים בישראל 500 איש בבניין בעל 5 קומות ומפתחים את זה."

טסת ללונדון על מנת להיחשף לעולם העסקים בחו"ל, ובכל זאת מצאת את עצמך בחברה ישראלית.

"תשמע, בדרך כלל החברות הגדולות חוטפות את הסטודנטים לתואר שני עוד לפני סוף התואר, ובטח כשמדובר בבתי הספר המובילים. למרות זאת, אנחנו סיימנו את התואר בזמן הכי גרוע שאפשר מבחינת המשבר העולמי, והמון סטודנטים מצטיינים נתקעו. אני לא אומר שלא קיבלתי כמה הצעות מעניינות בחו"ל, אבל בחרתי דווקא ב-888 למרות שהם ישראלים כי זו חברה מדהימה שעושה את מה שהיא עושה הכי טוב בעולם. אני מאוד אוהב את החברה, היא חברה צעירה שקיימת 10 שנים ויש פה אנשים צעירים שמתלבשים איך שבא להם".

"יש בזה גם משהו ציוני. כלומר, אפשר לטעון שחברה שיושבת בארץ ומפתחת אתר שעובד רק בחו"ל זה לא כל כך ציוני. אני חושב בדיוק ההיפך, זה הכי ציוני שיש. ציונות זה לא שהמדינה צריכה להסתגר בתוך עצמה, דווקא לשלוח זרועות למקומות אחרים, כל עוד שומרים על ישראל כבסיס לכל זה הכי ציוני".

בסוף אתה בכלל איש עסקים שעובד בארגון שמתמחה באינטרנט. אתה חושב שלימודי המשפטים היו בזבוז זמן?

"אני לא מאמין בבזבוז זמן, כל מה שעשיתי הועיל לי באופן זה או אחר. ברור שאם הייתי צריך להתחיל הכול מהתחלה, לא הייתי הולך ללמוד משפטים אם אני לא מתכוון לעסוק בזה. זה מגניב לומר שאני עורך דין בהכשרתי, וזה גורם לאימא הפולנייה שלי נחת, אבל עכשיו כשאני ב-888 ברור שאם הייתי יכול הייתי לומד מדעי המחשב."

משפטים ומנהל עסקים זה שילוב נפוץ, אתה לא חושב שלימודי משפטים מועילים גם בעולם העסקים?

"ברור שזה נותן לי יתרון מסוים כשאני בא לקרוא חוזה, אבל זו לא חכמה כי אפשר לומר את זה על כל תחום. אם הייתי לומד ארכיטקטורה זה גם היה עוזר לי בעסקים. אם הייתי לומד רפואה ואז מחליט להיכנס לעסקים הייתי הולך לעבוד בחברת טבע. בשורה התחתונה כל מה שלומדים עוזר."

 

הישרדות בעסקים

איש עסקים טוב צריך להיות נועז וגם קצת טמבל. כלומר, אם תחשב את כל צעדיך עשר פעמים לפני שתעשה משהו, זה לא יקרה. לפעמים צריך להיות טמבל וללכת עם הראש בקיר."

לדן מנו היו הרבה סיבות להשתתף בתכנית הריאליטי 'הישרדות'. הוא רצה להיחשף, לחזק את המותג שלו ואולי אפילו לזכות במיליון שקל. אבל מה שבאמת משך את מנו לאי הוא הדמיון לעולם העסקים. גם באי וגם בעולם העסקים יש מטרה, ובשניהם יש לך מתחרים שרוצים להשיג את המטרה. לא קל לשחק את המשחק אבל אם יוצרים קשרים עם האנשים הנכונים, אפשר לעשות הכול.

עכשיו ברצינות, מה בכל זאת ההבדל בין עולם העסקים לבין החיים על האי?

"באי החשיבה היא לטווח קצר. כל הקשרים שלך הם לטווח הקצר וכל המטרות שלך הן לטווח הקצר. אתה מציב לעצמך מטרה מסוימת ואתה יודע שבשלב מסוים זה נגמר. בעולם העסקים זה לא יעבוד, הכול זה לטווח הארוך. אתה לא יכול לעבוד על אף אחד. הכול חייב להיות אמיתי כי אחרת זה יתפוצץ לך בפנים".

מהן לדעתך התכונות הנדרשות מאיש עסקים טוב?

"איש עסקים טוב צריך להיות נועז וגם קצת טמבל. כלומר, על מנת להיות נועז, אסור לחשוב יותר מדי. אם תחשב את כל הצעדים שלך עשר פעמים לפני שתעשה משהו, זה לא יקרה. לפעמים צריך להיות טמבל וללכת עם הראש בקיר".

ואיך אפשר בלי: איזה טיפ תיתן לסטודנט למנהל עסקים שקורא את העיתון?

לעבוד בחינם. כן, למצוא את מה שמעניין אותך ולעבוד שם גם בלי שישלמו לכם. זה הזמן, ההוצאות לא גדולות. אחר כך תחזרו הביתה ותקראו בגלובס על מה שמעניין אתכם, תלמדו ותפנימו.

לסיום, איפה אתה רואה את עצמך עוד 10 שנים?

האמת היא שאני עדיין לא יודע מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. אני לכל דבר שאני עושה אני מקדיש שנתיים של ניסיון. אחרי שנתיים אני עושה חשבון נפש אם זה הדבר הנכון, ואם לא אני ממשיך הלאה. זאת גם הסיבה שסגרתי את משרד עורכי הדין שלי אחרי שנתיים. לגבי התקשורת, אני לא רואה את עצמי ממשיך בזה כרגע, עולם הבידור לא מעניין אותי עכשיו. ניסיתי קצת להנחות תכניות בוקר וכל מיני דברים כאלו אבל עכשיו אין לי ממש חשק לזה. אני יודע שזה ישמע מוזר אבל המסך לא כל כך מושך אותי.

מה עם קצת תרבות?

מאמר מאת פרופסור לילך שגיב

נערך על ידי: לי שמר

נניח שעומד לרשותכם סכום כסף כלשהו ואתם מעוניינים להשקיע אותו במניות. נניח גם שהחלטתם להשקיע בעצמכם ולא באמצעות קרן אותה מנהל אדם אחר. באיזו חברה תבחרו להשקיע? מה יאפיין אותה?

מרבית המחקרים העוסקים בשאלה זו נעשים בתחום המימון, תחום העוסק בהחלטות כספיות ובוחן, בין השאר, סוגיות של השקעות בניירות ערך. המחקר בתחום ההתנהגות הארגונית אינו עוסק בדרך כלל בכספים, אלא בשאלת ההון האנושי בארגון. חוקרים בתחום שואלים שאלות הנוגעות לאדם ולארגון: מהו תפקידה של המנהיגות בארגונים? כיצד התרבות המאפיינת את הארגון משפיעה על המתרחש בו?

לארגון כידוע ישנם ממשקים חשובים נוספים, כגון לקוחות ומשקיעים פוטנציאלים. כעת נחזור לדוגמה, באיזה ארגון תבחרו להשקיע? השיקולים הראשונים במעלה יהיו כמובן שיקולים כלכליים – מחיר המניה של החברה, ההישגים שלה, פוטנציאל ההישגים העתידיים שלה ועוד. אבל יש להניח שיותר מחברה אחת תהיה אטרקטיבית מבחינה כספית. כיצד תבחרו בין חברות מצליחות שונות? האם מאפיינים של התרבות הארגונית ישפיעו על ההחלטה?

במחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מישיגן עסקנו בשאלה הזו. רצינו לבדוק מה ישפיע על אנשים כאשר הגורם הכלכלי מנוטרל: אם לפניכם קבוצה של ארגונים שכולם מצליחים, איך תחליטו במי להשקיע את כספכם?

אמור מה ערכיך ואומר מי אתה

למשתתפים במחקר הוצגו שמונה ארגונים שונים. הארגונים הוצגו באמצעות "מכתב לבעלי המניות". מכתבים אלו הם חלק מן הדוחות השנתיים שכל החברות הנסחרות בבורסה מחויבות לספק לבעלי המניות שלהן. למשתתפים במחקר נאמר כי מן המכתבים שיקראו הושמטו כל הפרטים המזהים את החברה וזאת בכדי שפרטים אלו לא ישפיעו עליהם. כל המכתבים נפתחו בפסקה המציינת כי החברה סיימה את השנה הקודמת בהצלחה רבה, וכולם הסתיימו בפסקה המצהירה על ביטחונה של הנהלת החברה בהמשך הצלחתה. מטרת הפסקאות הייתה להבהיר כי כל החברות מצליחות מאוד מבחינה כלכלית ובכך לנטרל את ההיבט הכלכלי.

המכתבים שקראו המשתתפים כללו שלוש פסקאות נוספות, בכל אחת הוזכר ערך המבטא תרבות ארגונית מסוימת.

הערך הראשון מבחין בין ארגונים קולקטיביסטיים, המדגישים את הקבוצה, לבין אחרים אינדיוידואליסטיים המדגישים את הפרט. ארגונים קולקטיביסטיים תופסים את העובד כחלק אינטגרלי מן הקבוצה – כמי שמזדהה עם הקבוצה ומטרותיה ופועל למענן. ארגונים כאלו רואים עצמם כ"משפחה גדולה" שבה כל חבר (עובד) תורם לכלל, ואילו המשפחה (הארגון) אחראית לדאוג לעובד. לדוגמה, במכתב שהדגיש ערכים אלו נכתב "ההצלחה של הארגון איננה הצלחה של אנשים יחידים אלא הצלחה של הארגון כולו". ארגונים אינדיוידואליסטיים, לעומת זאת, תופסים את העובד כישות אוטונומית – פרט שיש לו רצונות והעדפות משלו, שאותם הוא מנסה לממש בארגון. דוגמה ממכתב: "הצלחת הארגון היא תוצר של החדשנות והיצירתיות של חלק מן העובדים שלנו".

המימד הערכי-התרבותי השני מבחין בין ארגונים תחרותיים, המדגישים הצלחה לבין כאלו המדגישים איזון. ארגונים מן הסוג הראשון הם ארגונים תחרותיים ודינאמיים, המדגישים חתירה מתמדת להצלחה והישגים. ארגונים אלו מנסים לשלוט בסביבה ולשנות אותה בהתאם לצרכיהם. במכתבם כתבו "הארגון שלנו מחויב בראש ובראשונה ליצירת ערך לבעלי המניות". לעומתם, ארגונים מן הסוג השני מדגישים את הצורך להתייחס לסביבה בה פועל הארגון וללמוד ממנה, במקום לשנות או לנצל אותה. בארגונים כאלו הרמוניה, שמירה על הסביבה הקיימת ואיזון בין מטרות שונות חשובות לא פחות מהצלחה. ארגונים אלו פנו במכתבם כך: "כארגון אנחנו שואפים לעבוד בהרמוניה עם הסביבה הפיזית בה אנו פועלים".

לבסוף, מימד ערכי-תרבותי שלישי מבחין בין ארגונים הומנסטיים, שיוויוניים, לבין ארגונים היררכיים. הראשונים הם ארגונים המדגישים עקרונות של צדק ושיוון, הן בדאגה לרווחת העובדים שלהם, והן בדאגה לקהילה שבתוכה פועל הארגון. דוגמה ממכתב: "הארגון מכיר במחויבותו לפעול כאזרח אחראי בעולם". השניים הם ארגונים המדגישים את ההיררכיה בארגון. לכל חבר בארגון תפקיד מוגדר, אותו הוא מצופה למלא, גם על חשבון מטרותיו או רצונותיו האישיים. במכתב הופיע המשפט "הארגון פועל כמו מכונה גדולה שלה חלקים רבים, אשר כל אחד מהם ממלא במלואן את החובות והמטלות שלו".

באיזה ארגון הייתם מעדיפים להשקיע את כספכם? ואיפה הייתם מעדיפים לעבוד? אלו השאלות ששאלנו את המשתתפים במחקר. האם לערכים שביטא הארגון תהיה השפעה? אם לערכים אין חשיבות, לא נמצא הבדלים בהעדפות לארגונים השונים.

תשקיע בעצמך

המשתתפים במחקר היו מגוונים מבחינת גיל ומגדר, ניסיון תעסוקתי ורקע תרבותי. הם קראו שמונה מכתבים כאלו, המופנים לבעלי המניות. בכל אחד מהם היה שילוב שונה של שלושה מימדי ערכים תרבותיים אלו. הנבדקים נתנו ציון לכל ארגון, דירגו את שמונת הארגונים וחילקו 100,000$ היפותטיים ביניהם.

עבודה בארגון והשקעה במניותיו הן מטרות שונות מאוד. אנחנו ציפינו כי אנשים ירצו להשקיע את כספם בארגונים תחרותיים, מפני שאלו מבטאים מחויבות מוחלטת להצלחה כלכלית וליצירת ערך לבעלי המניות. לעומת זאת, שיערנו כי אנשים ירצו לעבוד בארגונים המדגישים איזון, מפני שאלו נעימים והרמוניים יותר, ומכירים ברצון של אנשים לממש צרכים מרובים, דוגמת איזון בין בית לעבודה. אכן, הממצאים אוששו את ההשערה הזו: המשתתפים הקצו יותר "כסף" למניות של ארגונים שהדגישו ערכי תחרותיות, אבל הם העדיפו משמעותית לעבוד בארגונים שהדגישו את הערכים המנוגדים, ערכי איזון.

הממצאים היו מפתיעים יותר לגבי הדגש שניתן לערכי שוויון לעומת היררכיה. כצפוי, המשתתפים במחקר העדיפו לעבוד בארגונים שהדגישו הומניזם ודאגה לאנשים בתוך הארגון ומחוץ לו. באופן מעניין, ההעדפה הזו הייתה חזקה במיוחד אצל נבדקים בעלי ניסיון תעסוקתי. בניגוד לציפייה, המשתתפים העדיפו גם להשקיע במניות של ארגונים שהדגישו אותם ערכים. שוב, ההעדפה הזו הייתה חזקה במיוחד בקרב משתתפים עובדים.

ועכשיו באמת

האם הממצאים האלו משקפים את התנהגותנו במציאות, או שהם יתקבלו רק במחקר היפותטי? בכדי לבחון שאלה זו, יצרנו עבור חלק מן המשתתפים במחקר תנאים המדמים את הסיכוי להרוויח כסף במציאות. הסברנו למשתתפים כי בתום הניסוי נבדוק כמה "כסף" הושקע בכל אחד מן הארגונים, ובהתאם לכך נקבע את מחיר המניה של אותו ארגון. המשתתף ש"תיק המניות" שלו יהיה הגבוה ביותר יזכה ב- 100$. כלומר, להחלטות ההשקעה של המשתתפים בתנאי זה הייתה תוצאה כספית משמעותית. ואמנם, המשתתפים השקיעו זמן ומאמץ בניסיון להחליט באלו ארגונים להשקיע. גם בתנאים אלו, המשתתפים העדיפו להשקיע בארגונים שהיו תחרותיים, וכן הומניסטים.

הממצאים היו דומים מאוד בכל ארבע הקבוצות התרבותיות שנבדקו. נבדקים מתרבויות שונות נבדלו ביניהם רק בהעדפה לארגונים שהדגישו קולקטיביזם לעומת אינדיוידואליזם. בנוגע למימד זה, המשתתפים העדיפו לעבוד ולהשקיע את כספם בארגונים שהדגישו ערכים דומים לערכי התרבות שלהם. כלומר, המשתתפים האסייתים העדיפו ארגונים שהדגישו קולקטיביזם, ואילו המשתתפים האחרים (אמריקאים, ישראלים ומערב אירופאים) העדיפו ארגונים שהדגישו אינדיוידואליזם ואוטונומיה.

הממצאים של המחקר מעידים כי בבחירה בין מספר ארגונים מצליחים מבחינה כלכלית, הערכים התרבותיים המודגשים על ידי הארגון ישפיעו על ההעדפות לגביו. משמעות הממצאים היא כי המסרים של הארגון – כפי שבאים לידי ביטוי במכתבים לבעלי המניות, באתרי האינטרנט של הארגון, בפרסומות של המוצרים שלו – משפיעים על העמדות וההעדפות הנוצרות לגביו אצל עובדים ומשקיעים פוטנציאלים.

המחקר הזה לא נערך במציאות הטבעית, המשתתפים שפטו ארגונים שהורכבו במיוחד לצורך המחקר ולא ארגונים אמיתיים. ההחלטה לעבוד ולהשקיע בארגונים בחיים "האמיתיים" כוללת כמובן גורמים רבים נוספים – המידע הכלכלי לגבי הארגון, השיוך התרבותי של הארגון, סוג המוצרים שהוא מייצר, התדמית שלהם, ועוד. במציאות המורכבת הזו אי אפשר לבודד משתנה אחד, דוגמת הערכים שהארגון מדגיש. לכן ערכנו את סדרת המחקרים הזו במעבדה. אנו נמצאים בעיצומה של סדרת מחקרים אחרים ובה אנחנו מנתחים את הערכים המודגשים בדוחות השנתיים של חברות אמיתיות. הממצאים הראשונים ממחקר זה תומכים בממצאי מחקר המעבדה: בחברות מערביות נמצא מתאם משמעותי בין הרווח של החברה, לבין המידה בה המכתב לבעלי המניות שלה הדגיש הן ערכים של תחרותיות והן ערכים של הומניזם.

פרופסור לילך שגיב הינה מרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.

המחקר נערך בשיתוף עם פרופ' פיונה לי מאוניברסיטת מישיגן. בעריכת המחקר בארץ סייעו אסנת לנדאו, כיום תלמידת MBA בבית הספר, ואסנת חזן, בוגרת MBA ודוקטורנטית בבית הספר.

לימוד פורה

מאת: נועם פיקסלר

גיא פורה על עצמו:

למדתי תואר ראשון ביחב"ל ותואר שני במנע"ס באוניברסיטה העברית. ההתחלה המקצועית שלי התחילה דווקא במהלך התואר הראשון כעוזר הפקה בערוץ 33 של רשות השידור. שלוש פעמים בשבוע עזרתי ליצור טלוויזיה. כשאני אומר "עזרתי" הכוונה היא שעשיתי את כל העבודות השחורות שניתן לחשוב עליהן מאחורי הקלעים – מלהביא את הקלטות לעריכה ועד להביא קפה למיכל זוארץ. עם הזמן התמניתי למפיק של 2 תוכניות אולפן: "שיח רופאים" ו"על-טבעי". האמת, היה תענוג.

התגלגלתי משם להיות מנהל פיתוח עסקי ב"אלה תקשורת" (חברת הפצת ערוצים ביניהם יורוספורט, הולמרק ועוד), משם להיות מנהל תכני וידאו ב"וואלה", הקמתי חברת פרסום אינטראקטיב בשם redhead וכעבור חמש שנים נקראתי לדגל ע"י גדעון עמיחי והיום אני מנכ"ל Y&R Interactive שהיא חברת הדיגיטל (פרסום באינטרנט) של משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי.

על הקורסים בתואר:

הקורסים שהכי עזרו לי דווקא הן מקצועית והן אישית הם קורסי המבוא. מבוא לשיווק, מבוא ליחב"ל, מבוא ללימודי יפן וכדומה. קורסי המבוא נותנים את אבני היסוד והשפה החדשה שבה תשתמשו במקצוע העתידי שלכם. אלה הקורסים שפותחים את הראש לדיסציפלינה חדשה וצורת חשיבה חדשה שלא הייתה לפני כן. הם הקורסים שבעזרתם אתם מיישרים קו מבחינת שפה וחשיבה עם המקצוענים שאתם רוצים להיות כמותם.

בכל מקרה אני ממליץ שתיקחו לפחות 2 קורסים שלא קשורים לחוג הראשי. לומדים מנהל עסקים? קחו גם קורס בתולדות האמנות או מבוא לסין. לומדים משפטים? קחו קורס בפסיכולוגיה. תרחיבו את הידע שלכם מחוץ לגבולות שהציבו לכם.

על ציונים מול נסיון בתחום:

צריך ללמוד טוב, אבל לא לקבור את הגוף והנשמה בתוך הספר. למצוא עבודה או עיסוקים אחרים שיעזרו לכם לפתח כישורים מקצועיים, וזה כולל עבודה במסגרות כמו אגודת הסטודנטים.

ובואו אגלה לכם סוד. אף אחד לא בודק לכם את גיליון הציונים (אולי רואי חשבון ועורכי דין. אבל זהו). את המנהלים שמגייסים אתכם לא מעניין אם קיבלתם 75 או 80 במאקרו ולא יעדיפו מישהו על חשבון מישהו אחר בגלל זה. מה שכן מעניין הוא שיש לכם תואר רלוונטי ממוסד אקדמי טוב ושיש לכם את "זה".

על "זה":

ה"זה" הוא הדבר הכי חשוב. בכל תעשייה ה"זה" הוא שונה, אבל בכללי: "זה" הוא החלק האישי באופי שלכם שמתאים לאותו ארגון ולמשרה שרוצים לאייש. זהו החלק שאתם מביאים "לשולחן". האם אתם חברותיים? יצירתיים? מסודרים? בעלי קסם אישי? נותני שירות? גאונים? ממושמעים? לכל משרה מחפשים משהו אחר. אבל(!) יש דבר אחד שכל מנהל מחפש בעובדים שלו.

האם אתה "ווינר"? האם אתה האדם שייקח את התפקיד שנותנים לך ותנצח בו. תהיה יותר טוב מכל אחד אחר, תתגבר על המכשולים שיהיו לך ותדע לעבוד בתוך האירגון.

ותתפלאו לשמוע, אלה לאו דווקא תכונות מולדות. רוכשים אותם במהלך הזמן, ההתנסות, החוויות, והכי חשוב… אם יש רצון.

על תכונותיו של הפרסומאי:

פרסום הוא עולם של תשוקה, יצירתיות ותאווה. ולכן אלה גם התכונות הכי חשובות לפרסומאי.

תשוקה ליצירתיות, תאווה למקצוע, הרצון לפרוץ כל הזמן דרך חדשה ולהיות שונה, טוב יותר, ויצירתי יותר בכל רגע. זה עולם של אמנות אבל גם עולם של לחצים, בעיקר לחץ של זמן. לכן חייבים להיות גם מהירים, מלאי אנרגיה, יעילים מאוד ומאוד חדשניים.

ולסיום, טיפ לסטודנט:

האוניברסיטה הייתה אחת התקופות הטובות בחיים שלי. החברויות הכי חזקות שלי נוצרו שם, את החוויות הכי בונות עברתי בתקופה הזו (כן אפילו יותר מהטיול הגדול מסביב לעולם לפני הלימודים שהיה מדהים) זאת תקופה של התנסות, של חידוד חושים, של לגלות, לחקור, להשתולל, לאהוב, ולצבור.

הטיפ הכי גדול שאני יכול לתת: תסתכלו מסביב. תראו מה המקום מציע לכם, גם מבחינה אקדמית וגם (ובעיקר) מה שמעבר לזה. ותשאבו הכל פנימה.

תהפכו את השנים האלה לשנים שבהם אתם סופגים את כל מה שניתן לספוג.

ותוציאו את זה על העולם.